עורך דין נהיגה בשכרות

"מיהו שיכור בעיני החוק.."

  1. אדם ששתה שתיה אלכוהולית ונהג, מדובר בכמות הרשומה בחוק של 240 מק"ג, ואולם הנהוג בבתי המשפט ובתביעה המשטרתית לאכוף נהיגה בשכרות מ-290 מק"ג ומעלה.

האם כמות של 290 מק"ג נחשבת נהיגה בשכרות?

בית המשפט קבע כי כמות של 290 מק"ג ומעלה היא הכמות בה ניתן להרשיע אדם בנהיגה בשכרות.

האם הענישה בכמות מדידה של 240 מק"ג זהה לרמת מדידה של 800 מק"ג?

כיום החוק איננו מדבר על מדרג ענישה. כלומר, דין מדידה של נהיגה בשיכרות, נניח מדידה של 290 מק"ג זהה לענישה ברמת מדידה גבוהה יותר. ואולם, בבתי המשפט ברמות מדידה נמוכות יותר הענישה תיהיה קלה יותר לעומת מדידה גבוהה יותר.

להלן מדרג הענישה לנהגים הנתפסו נוהגים בשכרות:

  1. נהג שהורשע ללא דגימה- צפוי לפסילת רשיון לתקופה של חצי שנה.
  2. נהג שבגופו נמצא אלכוהול בריכוז של עד פי 1.5 מהמותר- צפוי לפסילת מינימום של שנה.
  3. נהג שבגופו נמצא אלכוהול בשיעור של 1.5 ועד פי 3 מהמותר- צפוי לפסילת מינימום של שנתיים.
  4. נהג שבגופו נמצא אלכוהול בשיעור של פי 3 ויותר מהמותר- צפוי לפסילת מינימום של 3 שנים.

משרד עו"ד מיכל סיני מתמחה בניהול תיקי הוכחות בשכרות ובהשגת התוצאות למינימום פסילת רשיונו של הנוהג בנהיגה בשכרות.

  1. עפ"י סעיף 64ד(א) – "סירב נוהג ברכב, או ממונה על הרכב…. לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, יראו אותו כמי שעבר עבירה.."

חזקה על מי שסרב כאילו נהג בשכרות ודינו באופן אוטומטי להיפסל, פסילה של שנתיים מלנהוג. הפסיקה קבעה כי על מנת להרשיע בסירוב יש להסביר לנאשם כי במידה ולא ישתף פעולה יהיה מורשע בנהיגה בשכרות ודינו פסילה של שנתיים ימים.

  1. אדם שנחשב שיכור הוא מי שנמצא בגופו שרידי סמים , מכל סוג שהוא שנמצאים בפקודת הסמים המסוכנים תשל"ג 1973. כלומר, סוגי הסמים השונים האסורים בחוק כגון: מריחואנה, קוקאין, ארואין וכו'.

הסמים נמצאים בדמו של אדם כחודש ימים לערך ולכן גם אם אדם עישן או צרך סמים לפני שבועיים טרם הנהיגה ונמצאו בדמו שרידים של סם עדיין ייחשב כשכור.

כיצד המשטרה בודקת האם אדם נהג בשכרות?

"היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או ממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמא של דם או של שתן לבדיקת מעבדה.." סעיף 169ג'(א).

ישנם 3 אפשרויות שבהן שוטר יכול לבדוק אם נהג אינו שיכור:  

  1. מכשיר ינשוף-מכשיר הבודק את רמת האלכוהול בדמו של אדם עפ"י מדידה בליטר אוויר נשוף. על השוטר להדגים לנהג כיצג לנשוף ועל הנהג לבצע את המדידה כפי שהשוטר דרש ממנו. במידה ולא ביצע את הנשיפה בהתאם להוראות השוטר, והתוצאה בפלט הינה נפח נשיפה לא מספיק עלולה להיחשב כסירוב מלבצע מדידה והנהג עלול להיות מורשע בעבירת סירוב.

האם חשוד בנהיגה בשכרות יכול להחליט היכן לבצע את המדידה?

בסמכותו של שוטר בלבד להחליט היכן לבצע את המדידה במכשיר הינשוף.

  1. בדיקת דם- שוטר יכול לדרוש מנהג לבצע בדיקת דם. סירוב של הנהג להיבדק בתירוצים שונים ו/או פוחד ממחטים, במידה ואין לו סיבה מספקת בעיני בית המשפט בכדי להימנע מבדיקת דם הוא עלול להיחשב כנוהג בשכרות.
  2. בדיקת שתן- בדיקה נוספת שנדרשת ע"י השוטר היא בדיקת שתן ונעשית בעת חשד לצריכת סמים ונהיגה כאשר בגופו של אדם נמצאו שרידי סם.  השוטר יכול לדרוש מנהג לבצע בדיקת שתן כאשר יש יסוד סביר לחשד.

בדיקת מאפיינים:

אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב: סעיף 26 לתקנות התעבורה

א. הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך.

ב. הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים.

ג.הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בבטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה  או ליקוי גופני.

ד.הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה.

בדיקת מאפיינים היא בדיקה לפיה השוטר מתרשם מהתנהגותו של הנהג. בדיקה זו חשובה מאוד וגם אם אין מדידת ינשוף ניתן להרשיע בנהיגה בשכרות. גם אם אין בדיקת ינשוף, קרי, בדיקה מדעית עפ"י התנהגותו של אותו הנהג כלומר עפ"י בדיקת מאפיינים בלבד.

הבדיקות הנעשות לנהג הן:

  1. הליכה על הקו.
  2. הבאת אצבע לאף.
  3. בדיקה האם עמידתו יציבה.